עונה 1

חיפאי ולא במקרה. על יזמים ויזמות

שלום. אני רמי סגל. איש הייטק. אני רוצה להזמין אתכם למסע מרתק אל ההייטק החיפאי שבו אני מארח את טובי היזמים בעיר. חיפאים שבחרו לקבוע את מקום מושבם הרחק מלב ליבה של אומת הסטארט אפ התל אביבית ולהקים את המיזמים שלהם כאן, בין הכרמל הירוק לחוף הים של חיפה. זה הסיפור שלהם. חיפאים ולא במקרה.

נויהרדטהוף היה יישוב קטן של גרמנים טמפלרים בארץ ישראל. המיקום של היישוב היה דרומית לחיפה, סמוך לשפת הים, מול הכפר הערבי טירה לימים טירת הכרמל. היישוב הגרמני נקרא על שם הכפר הרדהוף בגרמניה שממנו באו חלק מהמתיישבים.

בראשית תנועת ההתיישבות הטמפלרית 1868, רכשה התנועה 3,000 דונם במקום, והמתיישבים גידלו בו חיטה, קטניות ואבטיחים. הם נהגו בתחילה לעבד את האדמה בשעות היום, ובערב לחזור לבתיהם במושבה הגרמנית בחיפה תוך הפקדת שומרים ערבים על המקום. האדמה הייתה מטיב ירוד, ובגלל הקרבה לים התקשו למצוא שם מים מתוקים. מסיבות אלו המקום לא התפתח ולא הגיע למעמד של מושבה עצמאית.

האדמות שהיו שייכות לנויהרדטהוף עברו לניהולו של האפוטרופוס של רכוש האויב – ממשלת ארץ ישראל (פלשתינה – א"י) וממנו לאפוטרופוס הכללי.

בסוף 1965 ביקשו אלרון, עיריית חיפה ומשרד המסחר והתעשייה ממינהל מקרקעי ישראל שטח של 100 דונם לקריה למפעלי אלקטרוניקה. המינהל הקצה לשם כך את האדמות שהיו שייכות בעבר לנויהרדטהוף.

בניית הפארק החלה בסוף שנת 1968 והמפעלים של קבוצת אלרון החלו לאכלס אותו בשנת 1972. ב1984 כבר עבדו בפארק 4,000 עובדים. מת״ם (מרכז תעשיות מדע) הוא מראשוני הפארקים לטכנולוגיה עילית בישראל, ואחד הגדולים שבהם. הוא משמש כביתן של חברות רבות, ישראליות ורב-לאומיות, ובהן אלביט מערכות, פיליפס, צים, אינטל, קוואלקום ומיקרוסופט.

אנחנו מדלגים כמה עשורים קדימה אל תקופת האינטרנט, הדיגיטל וה mobile. בארץ מתפתחת תעשייה ענפה של יזמות שמקבלת מימון מקרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים – אנג׳לים. חברות טכנולוגיה נמכרות, רוכשות, נרכשות והארץ רועשת וגועשת. הייטק מכל עבר. חוץ מ…ניחשתם נכון, בחיפה.

מאז 2010 קמו מספר רב של חברות הזנק, סטארטאפים בתחום ההיי טק ברחבי העולם ובישראל, שעסקו בעיקר במיזמים הקשורים באינטרנט, תוכנה, מדיה, cyber security, fintech, בינה מלאכותית ועוד. נכון להיום, שלושת הערים בהן מתרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי טק הן תל אביב, רעננה והרצליה.

אז מה קרה לנו? איך זה שחיפה לא השכילה לשמר את מעמדה כמובילה טכנולוגית ברמה הארצית? אני מזמין אתכם להצטרף למסע אל ההייטק החיפאי שבו אני מארח את טובי היזמים בעיר. חיפאים שבחרו לקבוע את מקום מושבם הרחק מלב ליבה של אומת הסטארט אפ התל אביבית ולהקים את המיזמים שלהם כאן. בין כרמל לים. זה הסיפור שלהם. חיפאים ולא במקרה.

פרק 17, דדי לביד, Presenso

דדי לביד CTO ו Co-Founder של Presenso, המפתחת פיתרון מבוסס בינה מלאכותית לחיזוי תקלות במיכון תעשייתי, חושף אותנו לאתגרים הנפלאים של עולם ה Industrual Maintenance. אני נפעם כל פעם מחדש מאיכות ה Talents שאני פוגש בחיפה. דדי וצוות המייסדים הם מומחים בלמידה חישובית. Presenso פיתחו סט אלגוריתמים שיודע לא רק לחזות בעיות תפעוליות אלא גם לזהות את מקור הבעיה ולהמליץ על פיתרון.

החברה הוקמה ב-2016 תחת השם DeepSense, בידי איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור. עד כה גייסה יותר משלושה מיליון דולר, מונה כ-30 עובדים ופועלת ממשרדיה בחוף הכרמל שבחיפה. לצד סימנס, ניתן למצוא בין לקוחותיה את הקונגלומרט השבדי ABB, את חברת הגז הגרמנית DEA את חברת החשמל הפורטוגלית EDP ועוד. האחרונה אף הצטרפה לסבב הגיוס האחרון של Presenso כמשקיעה אסטרטגית, במטרה לשלב את פיתוחיה בסקטור החשמל והגז.

מייסדי החברה איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור

ב 2016 היינו בטוחים שאנומליות יהיה המוצר, אנומליות זה נחמד אבל מה הקשר לאנומליות? על מה זה מעיד? למה זה מחובר? ok אתה מראה לי שפה יש איזה spike, שפה יש משהו חריג אבל אתה עדיין מאלץ אותי ללכת ל data ולהבין מה היה חריג, מה קרה שם? לקוחות ביקשו הקשר רחב יותר, תובנה משמעותית יותר. אז התחלנו לפתח את המודל של זיהוי דפוסים, שרשראות של אנומליות על פני קבוצות של סנסורים על מנת למקד את מקור הבעיה.

Episode 16, Jacob Ner David, Vinsent

Jacob Ner David, A serial tech entrepreneur and longtime wine enthusiast, started his own boutique winery, Jezreel, in the north of Israel in 2011. Jacbob is also the founder of Vinsent a blockchain-based platform for buying and trading in wine futures.

Vinsent is offering an app that serves as a digital wine shop and exchange, in which users can place their odds on cases of wine that will not be ready for delivery for months, sometime years. The draw here is a significant discount, offered by participating wineries courtesy of eliminated middlemen.

Jacob Ner David, Jezreel Valley winery

"I looked at wine in a very similar ways I look at high tech products, which is like the Hebrew expression used "to make something from nothing". You take some very basic products and through skill, determination, luck, you create something very different.

And that's something very different in value terms and you also put your personal fingerprint on it. You can give to programmers the exact same laptop, the exact same programming environment, one create Instagram one creates, you know, boom boom that goes nowhere. And then they could be both in photo-sharing.

I've seen that countless times and I was always fascinated by wine. While I like to drink wine and became a wine enthusiast but just as importantly was intrigued by the wine making process."

The wine industry currently generates over $300 Billion a year. Yup, that is billion. Much of that revenue goes to support a distribution system that is thousands of years old. Not many start-ups can say they are bringing disruption to a 8000 year old system! I truly believe that what we are doing will increase the pie (or in this case, the bottle).

We are not simply about circumventing the current way most people buy wine (but that is part of our story). Through innovations in experience, price, and being part of the native digital culture we will actually increase the amount of wine being sold. A modern day miracle of turning water into wine.

פרק 15, חנן כרמלי, THE DOCK

חנן כרמלי בוגר מדעי המחשב תואר שני מהטכניון, חובל, מנכ״ל בעל ניסיון עשיר בניהול חברות פרטיות וציבוריות ויזם טכנולוגי. ב 2017 הקים חנן יחד עם שותפו ניר גרצמן את THE DOCK, קרן השקעות ומאיץ טכנולוגי בתחום הספנות, הנמלים והלוגסיטיקה הימית.

ל THE DOCK קשרים ענפים עם חברות נמל וספנות מובילות בעולם מסקנדינביה ועד סינגפור, מערב אירופה וארה״ב. חברות אלו ניצבות כיום בפני אתגרים עצומים בתחומים רבים כגון סייבר, אוטומציה, הגנת הסביבה, ייעול תהליכים משלב השילוח ותפעול הנמל, ניהול הסחר בין כל השחקנים ועד הטמעה של בינה מלאכותית ותהליכים אוטונומיים באוניות עצמן.

מייסדי theDock חנן כרמלי וניר גרצמן יחד עם מנהלת השיווק נועה שומן

״ישראל היא מדינה עתירת טכנולוגיה ולפעמים חלק מהפתרונות מחפשים בעיות. אנשים מסתובבים עם פטיש ביד ומחפשים מסמר להכות לו על הראש. אנחנו נמצאים באמצע בין התחום של הספנות והנמלים מצד אחד השוק לבין סטארטאפים וטכנולוגיות חדשות. שני התחומים האלה לא נפגשים מאליהם. תחום הספנות הוא תחום שמרני שלא בהכרח חיפש טכנולוגיות בעבר וגם כשחיפש לא ידע בדיוק איך להיחשף אליהן. מן העבר השני יזמים לא מכירים את העולם הזה ולכן יש צורך בגורם שמנגיש את השניים אחד אל השני.״

דברים שקשורים בבריאות דיגיטלית יכולים לקרות בכל מקום. דברים שקשורים בנמלים יכולים לקרות רק בחיפה, נמל המים העמוקים הראשון באזור. הסמיכות של העיר התחתית שיש בה חדשנות טכנולוגית הולכת ומתפתחת ונמצאת במרחק קצר מהנמל, האקדמיה עם הפקולטה למדעי הים, מכון המחקר לביולוגיה ימית וכמובן הים והנמל עצמו טומנים בחובם פוטנציאל אדיר להפוך את חיפה למרכז חדשנות עולמי בנושא נמלים וים.

שווי הסחורות שעוברות בים כיום הוא כ 26 טריליון דולר כאשר שווי ההובלה הימית הוא בסדר גודל של 350 מיליארד דולר. כל התייעלות של חצי אחוז בייעול תהליכי ההובלה, צמצום נזקים וכדומה, מהווה שינוי ענק מבחינת ההחזר על ההוצאה. אז מי שמתלבט אם כדאי לו להיכנס לשוק מוזמן להגיע להאקתון בחיפה שעומדת להוביל את התחום ברמה עולמית.

פרק 14, יואב זנגביל, Regulus

יואב זנגביל CTO ו Co-Founder של Regulus סטארטאפ שפיתח טכנולוגיה ייחודית להגנה מפני התקפות תקשורת מסוג GNSS spoofing על סנסורים שמסתמכים על GPS Data. ההתקפה מתייחסת לזיוף אותות GPS על מנת להטעות ציוד ומכשירים בטווח ההתקפה כך שיציגו מידע שגוי בנוגע למיקום ומרחב. התקפות מסוג זה מסוכנות במיוחד לכלי תחבורה אוטונומיים, תחבורה ימית ואווירית (Global Navigation Satellite Systems)

יואב זנגביל, Regulus CTO and Co-Founder

מאחר ואת הסקיוריטי תמיד מכניסים בסוף. להצפנה יש עלויות — מה שמעניין כמו בכל סטארטאפ גם אנחנו עשינו pivot. עבדנו על מוצר שמספק תקשרות אמינה לרחפנים – ייצרנו Prototype, בנינו חמישים קיטים שלחנו אותם ללקוחות היינו בטוחים שזה המוצר שכולם רוצים אחרי שהיינו אצלם וכולם התלהבו ואמרו שהם מאוד רוצים את זה וזאת בעיה מאוד חמורה שדורשת פיתרון

כשהגיע ה Prototype שלחנו להם את זה והם היו צריכים להתחיל להשתמש בזה ואז כל אחד עם הסדרי עדיפויות שלו לא יהיה לנו זמן לזה עכשיו וזה לא כזה חשוב לנו עכשיו נבדוק את זה כשיהיה לנו זמן בקיצור הגענו למצב שיש לנו 50 קיטים בחוץ אצל לקוחות שהשקענו בנינו ייצרנו בייצור חצי המוני אפשר לקרוא לזה ולא באמת השתמשו בהם. אנחנו באנו עם הפרודקט והמרקט עוד לא היה פיט לא היה Product Market Fit.

אבל את ההתקפה האמיתית יואב ושותפו יונתן צור חטפו כאשר נסעו לארה״ב כדי להציג את המיזם ב Y-Combinator. עם זאת Regulus  גייסה בהצלחה כ $6 מיליון, היא פועלת כיום בשוק של מיליארדים ומריצה POC  בתשלום עם חברות ענק בתחומים שונים – והכל  עשוי באהבה בחיפה.

פרק 13, יואב מדן, Medical Social Entrepreneurship

בפרק ה 13 היה לי הכבוד לארח את ד״ר יואב מדן, מדען, בוגר טכניון, יזם טכנולוגי חברתי ומנטור בתוכנית Technion for Life. 

בעברו שימש כארכיטקט מערכות דור העתיד של חברת InSightec המובילה בעולם בטיפולים לא פולשניים באמצעות גלי אולטרסאונד. ממקימי העמותה חיפה 3D העוסקת בפיתוח והדפסת ידיים (פרוטזות) מותאמות אישית בתלת מימד. מייסד קהילת הבריאות הדיגיטלית בחיפה Haifa Health Talks שהפכה לאבן יסוד לאומית בנושא הרפואה הדיגיטלית.

בשנים האחרונות יואב מוביל תוכניות יזמות לגיל השלישי בתיכונים. יזם משותף בחברת Amplio Speech המציעה טיפול דיגיטלי בהפרעות תקשורת כגון גמגום, היגוי ושפה. כיום משתתף בפרויקט 8400, מועדון העילית של התעשייה הרפואית המבקש להפוך את תעשיית הבריאות למנוע צמיחה לאומי.

מערכות אוטונומיות רפואיות היו קיימות לפני שאוטונומי היה מושג שגור באופנה. כשמסתכלים על המערכת של InSightec היא בעצם מופעלת על ידי רופא יחיד. המערכת עצמה נמצאת בתוך MRI הרופא יושב מבחוץ מול מסך עם עכבר מתכנן את הטיפול ולוחץ קליק בכל פעם שהוא רוצה להחדיר אנרגיה לתוך הגוף. אבל בעצם המחשב היה יכול לעשות את אותה לחיצת עכבר והסיבה היחידה שהרופא עושה את זה הן מסיבות של אחריות רפואית כי אי אפשר לעשות דלגציה של האחריות למחשב/ על כן, אמרתי שלא ירחק היום שבו מחשב יוכל לבצע את פעולת הרופא באופן אוטונומי.

לפני 6 שנים הקמנו עמותה בשם חיפה תלת מימד שעוסקת בעבודה עם מדפסות תלת-מימד. ויום אחד הגיע אלינו רופא בגמלאות ששאל אותנו למה בעצם אתם לא מדפיסים ידיים. יש תנועה עולמית בתחום שנקראת Enable. לקחנו עיצובים קיימים ושיפרנו אותם מבחינת מכניקה, עיצוב, פונקציונליות. היום יש לנו גם גרסה רובוטית ואחד מהפרויקטים שלנו הוא איך להפעיל את המנועים בעזרת אותות מהמוח. ברפואה מדפסות התלת מימד כבר משמשות להדפסת איברים להשתלה.

בן שפיצר הפצוע הקשה ביותר ממבצע עופרת יצוקה הוא קטוע יד אחת ואת היד השניה הוא לא יכול היה לפתוח. אחד סיפורים המרתקים שיואב סיפר בפודקאסט הוא כיצד הוא הצליח להמציא עבור בן פיתרון ששינה את חייו מקצה לקצה.

ב after-podcast ד״ר מדן סיפר לנו גם על תוכנית 8400 שהקים מריוס נכט. זוהי תוכנית של 8 מחזורים שבכל מחזור 50 אנשים מהאקדמיה, מהתעשייה, מקרנות הון סיכון, מארגוני הבריאות ומרשות החדשנות ומטרתה להצמיח את שדרת המנהיגות העסקית הבאה של ישראל בנושא Life Sciences. תחלואה היא עול. על כן יואב בחר להתמקד בפרויקט שישגשג אם שוק הבריאים יגדל, אנטיתזה מוחלטת למודלים העסקיים של חברות התרופות. במהלך התוכנית תבע יואב את המושגים: Wellcare ו Welltech.

משפט המחץ של הפודקאסט מבחינתי היתה האמירה הבאה: הרפואה במערב הם כאלה שמחנכים אותך שאם תתקלקל מישהו יתקן אותך. צריך להתחיל בחינוך כדי שילדים ידעו לנהל את הבריאות שלהם. אז תשמרו על עצמכם כמו על רכב אספנות.

הרצאתו של ד״ר יואב מדן ב TEDMED

רפואת העתיד בראי הטכנולוגיה

פרק 12, יעל אופנהיים, FitMyTime

יעל אופנהיים, בעלת תואר שני בתקשורת, חוקרת שיחות ושפה ברשתות החברתיות ודוקטורנטית בביה״ס לניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה. יעל היא יזמית בתחילת דרכה שייסדה Marketplace בשם FitMyTime, מיזם המחבר בין מאמני כושר ומדריכי יוגה למתאמנים מכל העולם למטרת אימון אישי אחד על אחד, Live באמצעות Video Chat. 

בפרק הראשון יעל מדברת על כל נושא המחקר שנדרש לבצע עוד הרבה לפני שאנחנו ניגשים לשלב הביצוע של כל מיזם באשר הוא. לתפיסתה כאשר מקימים סטארטאפ כל שלב מלווה בהרבה מאוד מחקר. צריך להבין את השוק, את המחקרים את הבעיות בקונספט הנוכחי ואת הפסיכולוגיה של המשתמשים. הפרק השני עוסק באתגרים ובמודלים העסקיים של marketplaces ליצירת ערך.

״אמרתי לעצמי יום אחד איזה מגניב זה היה אם הייתי יכולה להתאמן מתי שאני רוצה, ועדיין לקבל את הפידבק או לדבר עם מאמנת בזמן אמת. היא לא חייבת להיות לידי. גם אם אני אראה אותה במסך אני אוכל לשאול אותה שאלות והיא תוכל לתקן אותי ולתת לי עוד תרגילים ולתת לי פידבק……הייתי סקפטית חשבתי שמאמנים לא כל כך יאהבו את הרעיון כי הם ריגילים לאמן אנשים שנמצאים על ידם….הצעתי להם לעשות פיילוט״

״יש כמה אתגרים מעניינים שהם יחודיים ל marketplace. אחד נקרא ״הביצה והתרנגולת״, האתגר השני נקרא ״הדליפה״ או סכנת הנזילה ועוד אתגר שהוא משמעותי הוא המודל העסקי של הפלטפורמה….שהתחלתי לגבש את העסק אמרו לי שיש כל מיני דרכים לעקוף את המערכת. איך מונעים ממערכות היחסים להתקיים בתוך הפלטפורמה?״

פרק 11: דורון סיון, Cronus

דורון סיון, יזם, פיזיקאי, יועץ לחברות אבטחת מידע מובילות כמו Check Point, מחלוצי התחום בארץ. הקים את התוכנית להכשרת טכנאי PC, כתב מספר ספרי הדרכה בנושא והקים שני סטארטאפים בתחום הסייבר שניהם ממוקמים בחיפה.

דורון נתן לנו סקירה על עולם הסייבר הרווי במיזמים. לתפיסתו, אבטחת מידע היא פנימית בארגון בעוד הסייבר מייצג אסטרטגיות הגנה מפני התקפות שמגיעות מחוץ לארגון. הדרך שבה דורון מציע לחלק את הסייבר לקטגוריות הוא על פי השאלה הבאה: האם מוצר הסייבר מטפל באירועים לפני המתקפה, בזמן המתקפה או אחרי המתקפה. המגמה בארגונים היא להעביר חלק מהתקציבים שמוקדשים לפתרונות בזמן המתקפה להגנה לפני המתקפה ואז הדבר יאפשר להם להיערך בהתאם.

דורון סיון, מנכ״ל ומייסד Cronus

 

קרונוס במיתולוגיה היוונית הוא אל הזמן. המוצר מחקה התנהגות של האקר ומסוגל לבחון את הארגון באופן עצמאי ושוטף על ידי הדמיה של תרחישי תקיפה על מערכות הפעלה כלומר תשתיות ועל מערכות אפליקטיביות. החברה פיתחה יכולות לסרוק את כל הרשת ולזהות את נקודות התורפה מכל מקום על פי תרחישי תקיפה ואלגוריתמים שמחקים התנהגות וחשיבה של האקרים. המוצר הוא מוצר של Machine Learning כי הוא לומד את הארגון שעליו הוא מגן ומתאים את עצמו לתשתית הארגונית.

״בתור סטארטאפיסט אתה מרגיש שאתה חי בפריפריה. יש לי משקיע שהשקיע בי 2 מיליון דולר והוא לא מסכים לבוא לחיפה. משקיעים אחרים מוכנים להשקיע רק אם כל הישיבות יהיו במרכז. מת״ם היא סביבה של דינוזאורים. חיפה לא מתאימה את עצמה לסטארטאפים. הסביבה לא תומכת לטעמי בסטארטאפים חיפאים

פרק 10: גלית אריזון, Weezmo

גלית אריזון, סמנכ”ל הפיתוח העסקי של Weezmo, מספרת לנו על פלטפורמה המאפשרת לקמעונאים לחבר בין לקוחות ברצפת המכירה לאותם לקוחות ב online דרך החשבונית. Weezmo ששמה נגזר מהמונח Wise Money פיתחה יכולת להתחבר לכל מערכת POS כ(point of sale) ללא צורך באינטגרציה מול חברת הקופות. החברה יודעת לעבוד בשוק מול כל קמעונאי, כל פתרון קופה שהוא ולפרוס ביעילות לכל סניפי הרשת בזמן קצר מאוד. בין לקוחות החברה ניתן למצוא שמות כמו IKEA, ZARA, Pizza Hut

גלית אריזון, Co-Founder, Weezmo

המוטיב החוזר אצל כל הקמעונאים היה היכולת לזהות את הלקוחות על רצפת המכירה ולהיות איתם בקשר. יש לקוחות שמשימת-העל שלהם עניינה לאסוף רשימת דיוור ולצבוע יוזרים כדי להיות איתם בקשר דרך אימיילים ובזמן שהם גולשים. לקוחות אחרים שמים דגש על איסוף מידע מסקרי שביעות רצון וזה פיתרון שפתרנו באמצעות הקבלה. לקוחות שמנהלים זכיינים רוצים לדעת מהי חווית הלקוח על הרצפה של כל זכיין על מנת להשוות ביניהם. לבסוף יש כאלה מעוניינים להגדיל מכירות בסוף הקניה כגון קופונים או מבצעים כגון קנה-קבל.

Weezmo הם בוגרי האקסלרטורים ברידג’ של קוקה-קולה ו EISP 8200. גלית מספרת בהתרגשות שלפעמים חלומות מתגשמים. היא מתארת את הדרך שעבר הצוות באקסלרטורים בשל השנה עד כה כדרך מצמיחה, מלמדת, מעצימה, מדהימה, חוויתית, בית ספר למנהל עסקים. הערך העיקרי של האקסלרטור מבחינתה היה כל עניין הסטוריטלינג. איך לדבר את השפה האמריקאית, איך לפגוש משקיעים, מה הם רוצים לשמוע, מה הסיפור שצריך לספר להם לעומת הסיפור שצריך לספר לקמעונאים, מה החזון העסקי, מה התוכנית העסקית שאתה מתכוון להגיע אליה ובאיזה קבועי זמן. במילותיה זאת היתה שנה מטורפת.

פרק 9: יוגב קציר, INFRALAB

יוגב קציר, מנכ”ל מעבדת החדשנות של שיכון ובינוי בחיפה הקרויה INFRALAB הוא אחד האנשים המבריקים ביותר שיצא לי להכיר. יוגב מתאר לנו בצורה שוטפת וברורה מהי מעבדת חדשנות בתחום הבניה, באילו פרויקטים היא תומכת, מיהם היזמים שמגיעים למעבדה ואילו תוכניות היא מפעילה. כל זאת, תחת רעשי רקע שליוו אותנו במהלך הפרק כתוצאה משיפוצים שנערכו ב WeWork Labs באותה עת. כמה טיפוסי.

יוגב קציר, מנכ"ל INFRALAB

בתחרות שערכה זירת ההזנק ברשות החדשנות נבחרה הצעה משותפת של שיכון ובינוי, סולל בונה ותאגיד האנרגיה האיטלקי ENEL, מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, להיות בין חמשת הזכיינים שיפעילו מעבדות לחדשנות טכנולוגית.

INFRALAB, מעבדת החדשנות של שיכון ובינוי ושל ENEL, פועלת בעיר התחתית בחיפה ומאפשרת לחברות הזנק (start-up) ישראליות בתחומי הבנייה, האנרגיה והתחבורה להשתלב בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם. החברות שנבחרו לפעול במעבדת החדשנות נהנות ממימון של כמיליון ש"ח להוכחת היתכנות ומתשתית טכנולוגית מתקדמת; יזמיהן מקושרים עם בעלי תפקידים וגורמים מקצועיים בתעשייה בארץ ובעולם לקבלת תמיכה ומשוב בכל הנוגע לאפיון המוצר וליצירת קשר עם לקוחות פוטנציאליים.

במעבדה תשתית טכנולוגית ייחודית: פלטפורמה להדמיית רשת חשמל חכמה (Smart Grid), מעבדים רבי עוצמה, פלטפורמה לפיתוחי Big-Data, תשתית פיתוח ל-IoT ('האינטרנט של הדברים'), רחפנים, מערכות מציאות מדומה ומציאות רבודה, ציוד ייצור (רובוטים תעשייתיים), מדפסות תלת ממד, מכונת חיתוך לייזר, מכונות עיבוד שבבי, מיקרו בקרים.